לבן ובוהק

Sobre el cuento

Autor: Darío Nudler
Ilustradora: Sofía Nudler
Diseño: Ana Remersaro
Traductor: Jorge Stobnic
Traductora: Dominique Seigelshifer
Narradora: Bat Sheva
Narradora: Diana Toblib
Grabación: Ricardo Levy

Ahora podés hacer tu aporte voluntario a Cuentos x Contar

Invitame un café en cafecito.app

-- אין כמו האור של הירח, לוקאס!
--אני לא חושב שלא, איך לא? הרי יש את אור השמש, דוד!
-- אור השמש הוא חזק, לוקאס. הוא חזק מאד. קרן אור אחת מספיקה ,כדי להעיר את כולנו
בבוקר,ולעומת-זאת הירח מאיר לנו בלילה. כמו שצריך- לא הרבה מדי ולא מעט מדי, הוא
מאיר כפי שצריך.
דוד ולוקאס היו חברים, ורעים טובים מאד. הם בילו שעות רבות במשחקים משותפים,
ללא ויכוחים וללא ריבים, אבל בשיחות ביניהם, לא תמיד התעניינו באותם נושאים.
--דוד, בוא נשחק במשחק קלפים! כמה זמן אתה יכול להישאר ליד החלון ולהביט בכדור
הלבן הזה?
--כמה זמן שצריך, לוקאס.
--כמה שצריך,למה? מה צריך להתרחש?
--שקמילה תתבונן בירח, בדיוק כשאני מתבונן בו.
--הה, אתה מאוהב,דוד?
--שה... שה... שה...
--למה אתה משתיק אותי? ואומר לי:"שה... שה...",אתה מתבייש?
--מה?! לא, זה לא אני שאמרתי, אלו היו רישרושי העלים של העצים, הענפים זזים
וומשמיעים רחשים שנשמעים כך-שה... שה... אינך שומע?
--בעודנו מדברים, באותו הרגע, נשמעה צעקה רועמת שהרעידה את הקירות :
גווווווווול!!! גווווווול!!!
--זה השכן החדש שהגיע, לוקאס.הוא צופה בכל משחקי-הכדורגל שמשודרים בטלויזיה.
הוא חושב שהוא נמצא במגרש כדורגל.כל פעם שאנחנו נפגשים ברחוב הוא חייב לאמר לי:
"אתה נראה כמו כוכב- כדורגל, בכל מקום או קבוצה שתשחק, אתה תהיה המבקיע של
מספר השערים הגדול ביותר". הוא מדבר כל הזמן רק על כדורגל.
--כמו שאתה מדבר על הירח. דוד!
--"אוי..", נאנח דוד. הירח הוא דבר מיוחד במינו. כוכבי לכת אחרים יש להם ירחים רבים.
מאדים, למשל, יש לו שני ירחים,שנראים כמו שתי אבנים ענקיות, שהן לא עגולות בכלל.
ליופיטר יש -67-, יותר מדי. אחדים מהם קרח, אחדים הם אבן ועוד אבן. ישנם מדענים
הסוברים,כי באחד מהירחים יכולים לחיות מיליוני חרקים מתחת לפני השטח. אתה מתאר
לעצמך כל-כך הרבה תיקנים ביחד? לעומת כל אלה, לנו יש רק ירח אחד והוא הכי יפה
שבעולם, כל-כך יפה...
--לנו?! לנו?!
-- לנו, אנחנו אלה שחיים בכדור-הארץ, לוקאס! או שאתה,בעצם,חי בכוכב מרקורי?
--לא, אני חי בבית שלי. וכפי שאני רואה,אתה חי בירח, דוד!
--לוקאס היביט בירח ואמר:" הירח חייכני היום, ולכן דבר טוב יקרה היום".
-- נו באמת...
פתאום, רוח קרירה חדרה דרך החלון הפתוח, וקררה ,ולו במעט, את החום הקייצי
ששרר בחדרו של דוד.
--לפי דעתי, הרוח רוצה לפנק אותנו מעט, לוקאס.מדוע אינך מגיע לחלון, אתה מפסיד!
--יכול להיות שאני מפסיד, אבל אם אני לא רואה היום, אראה מחר.
--ברגע זה הירח פשוט מלא,הוא לא היה מלא כך מעולם,
הוא גם מאד לבן ובוהק, כמו מישהו שמתכונן למסיבה.
--ומי הזמין אותו, את הירח הזה שלך, סאטורן?
--מצחיק מאד,לוקאס.
--מה אתה יודע דוד? יתכן שסטורן רוצה לתת לו טבעת אחת במתנה מה אתה אומר?
--יש לי את הרושם החזק,שבעצם, אתה מגחך על דברי. בעתיד אתה תכיר ילדה ותדבר
ברצינות רבה על אהבה, לוקאס.
--מה? אז ,אתה באמת מאוהב?!
--לא!!! נו טוב, כן! היא כל-כך יפה...
--מי,דוד? הירח?
--לא!!! קמילה!!!

Sobre el cuento

Autor: Darío Nudler
Ilustradora: Sofía Nudler
Diseño: Ana Remersaro
Traductor: Jorge Stobnic
Traductora: Dominique Seigelshifer
Narradora: Bat Sheva
Narradora: Diana Toblib
Grabación: Ricardo Levy